נושא · 4 מאמרים
ארכיטקטורת מיקרו־שירותים מפצלת מערכת לשירותים קטנים שכל אחד מהם נפרס, מתוחזק ומתרחב בנפרד. היא פותרת בעיות אמיתיות של צוותים גדולים ושל קצב שחרור, ובמקביל מעבירה חלק גדול מהמורכבות מהקוד אל הרשת: קריאות שנכשלות, נתונים שמפוזרים בין מסדים שונים, וטרנזקציות שכבר אינן יכולות להיות אטומיות. המאמרים כאן עוסקים בשני הצדדים של החשבון.
ארכיטקטורת מיקרו־שירותים עובר על גבולות שירות, תקשורת ונתונים, מונולית מול מיקרו־שירותים עוסק בהחלטה עצמה ובמונולית המודולרי שבאמצע, תבנית Saga מטפלת בטרנזקציות מבוזרות, וCircuit Breaker מונע משירות אחד שנופל להפיל את כל השאר. אין כאן המלצה גורפת לפצל — רק כלים להחליט מתי זה משתלם.
מיקרו־שירותים
כאשר מערכת בנויה ממיקרו־שירותים, נפילה של שירות אחד היא לא אירוע מקומי בלבד. קריאה איטית לשירות תשלומים, קטלוג או הרשאות יכולה להחזיק חיבורים, לחסום threads, להגדיל תורים, ולהפוך תקלה קטנה…
מיקרו־שירותים
כשמחלקים מערכת עסקית למיקרו־שירותים, מגלים מהר מאוד שטרנזקציה אחת פשוטה במסד נתונים כבר לא מספיקה. הזמנה באיקומרס, פתיחת חשבון, אישור תשלום או שריון מלאי עשויים לעבור דרך כמה שירותים עצמאיים.…
מיקרו־שירותים
הדיון על monolith vs microservices כמעט תמיד מתחיל מהטכנולוגיה הלא נכונה: Kubernetes, Docker, תורי הודעות, API Gateway, מסדי נתונים נפרדים. אבל ההחלטה האמיתית אינה “איזו ארכיטקטורה נשמעת מודרנית יותר”, אלא…
מיקרו־שירותים
המונח microservices נשמע לעיתים כמו פתרון קסם: מפרקים מערכת גדולה לשירותים קטנים, כל צוות מתקדם לבד, הכול גמיש יותר. בפועל, ארכיטקטורת מיקרו־שירותים היא עסקה: מקבלים עצמאות, סקיילינג ממוקד וגבולות עסקיים…